טנזאן ואקידו שני נזירי זן היו מהלכים פעם יחד בדרך נרפשת. מטר עז ניתך מהשמיים.
משהקיפו את עיקול הדרך פגשו בנערה בקימונו אשר לא יכלה לחצות את המעבר.
בואי נערה, אמר טנזאן מיד והרימה בזרועותיו ונשאה מעל לפני הבוץ.
עד אותו לילה שבו הגיעו לאכסניה אקידו שוב לא דיבר.
אז לא יכול היה עוד לשלוט ברוחו. אנו הנזירים איננו קרבים לנשים, אמר לו, לטנזאן, בייחוד לא לצעירות וחמודות. סכנה בדבר. מדוע עשית זאת?
אני עזבתי את הנערה שם, אמר טנזאן, האם אתה עדיין נושא אותה?

באותו הקשר כתב סוזוקי בספרו Zen mind beginner’s mind:

ועלינו לשכוח,יום אחר יום את שעשינו בעבר. זוהי אי היקשרות אמיתית…
עלינו לבצע דברים חדשים. כדי לעשות זאת,עלינו כמובן לדעת את מה שהיה בעבר, וזה בסדר.
אך אל לנו להיאחז בדברים שביצענו בעבר.
כמובן שרצוי שיהיה לנו מושג לגבי מה שאנו רוצים לבצע בעתיד.אולם העתיד הינו העתיד והעבר הינו העבר ועתה עלינו לעבוד על משהו חדש ….עלינו להיות מרוכזים עם גופנו ותודעתנו אך ורק במה שאנו עושים כרגע ולהיות נאמנים אובייקטיבית וסובייקטיבית לעצמנו ובעיקר לתחושותינו.(מתוך:

Zen mind beginner’s mind by Shunryu Suzuki)

גם ב.ק.ס. איינגאר מתייחס לנושא בהקשר של האסאנות:

אל תניח לנסיונות העבר להיות מוטבעים בתודעתך, בצע את האסאנה כל פעם בתודעה נקייה ובגישה חדשה. אם אתה חוזר על מה שעשית בעבר אתה חי בזכרון,כלומר בעבר.
על הזכרון לשמש כקרש קפיצה שממנו עלינו לשאול את עצמנו: מה עוד אני יכול לעשות מעבר למה שעשיתי אתמול?
אז יש התקדמות.
זה נכון באופן שווה לאסאנה ולחיים.

Light on life
B.K.S.Iyengar.